נשות המאה ה-21 עובדות ומנהלות קריירה ולמרות זאת, רבות מהן לא תמיד יודעות מה קורה בבנק. בן הזוג ינהל את הכספים ובמקום העבודה הן מרגישות פחות בנח לנהל משא ומתן או לבקש העלאה בשכר

"מותק, כמה יש לנו בחשבון העובר ושב?"

את השאלה המיקרו פיננסית הזו שלחתי לקבוצת חברות בווטסאפ וביקשתי מהן לומר לי מי לדעתן הדמות השואלת – גבר או אישה? המסקנה מהסקר הלא רשמי הייתה חד משמעית. נחשו בעצמכן.

נשים רבות יעידו על עצמן שהן יודעות שכסף הוא נושא חשוב אך אינן בקיאות בתזרים המשפחתי ומעדיפות שהצלע הגברית תטפל בכל מה שקשור להכנסות והוצאות הבית. כמובן שיש יוצאות מן הכלל, אך המציאות הרווחת היא שנשים פחות מעורבות בהתנהלות הכלכלית של המשפחה והשאלה היא- מדוע? למה ב-2021 אנחנו עדיין משוכנעות שנשים וכלכלה לא הולך יחד?

כרמי אור, יועצת כלכלית, מנהלת מיזמים להשכלה פיננסית ומחברת הספר "לא חייבת כלום לאף אחד" שיוצאת בימים אלו במהדורה שנייה, עובדת כבר מעל עשור כדי לייצר מודל מאוזן יותר בו נשים לא פחות מעורבות בנושאים כלכליים. "אין פה חידוש, נשים פחות מתעסקות בנושא ולכן פחות לומדות אותו וכתוצאה מכך הן סומכות על אנשים אחרים. מצד שני, כשנשים נקלעות למצבי משבר כמו גירושין הן חייבות להתמודד עם הנושא הפיננסי ואז לרוב הן ינהלו את הכסף טוב יותר מגברים".

במה הן מנהלות טוב יותר?

"לנשים יש ראיה של 360 מעלות והרבה פחות אגו. לדוגמא, אמא לילדים לא תיקח סיכונים על כסף ולא תקים עסק עם משכנתא על בית שהילדים שלה גרים בו אם העסק לא ודאי. סטטיסטית, גברים כן יעשו זאת".

כמובן, אור מבהירה שמדובר בהכללה, יש בתים שבהם ההתנהלות הכלכלית אחרת, גברים ונשים קיימים בכל גווני הקשת אבל כן יש קו כללי שהוא חזק יותר. "הרבה פעמים נשים נותנות לבעלים או לאבות שלהן לנהל את הכסף רק כי ככה זה התנהל מקדמת דנא". 

אבל הזמנים השתנו, נשים עובדות ומפתחות קריירה.

"נכון, אבל זהו תהליך צעיר יחסית, בן מאה שנים ואפילו פחות. ולכן אנחנו עדיין משתמשים בכלים ובתבניות של פעם. כל עניין הניהול הכלכלי ובכלל, איך אנשים תופסים את הניהול הכלכלי, לא מעודכן. אנשים בטוחים שאם הם ינהלו טבלאות אקסל הם יצליחו לנהל את כלכלת המשפחה שלהם, זה שקר".

מה כן יעזור להם לנהל את כלכלת המשפחה?

"להבין מה הם רוצים. לשקף את המחיר ולסלול את הדרך שמתאימה להם. לפעמים זה עובר דרך טבלת אקסל ולפעמים לא. זה בטוח לא עובר דרך התקמצנות בהוצאות. עדיף לא ללכת למקום שבו אם נצמצם בהוצאות אנחנו נצליח יותר טוב לנהל את כלכלת המשפחה. הכוונה להגיע לאיזונים ולתפיסת עולם ערכית של על מה אנחנו מוציאים ומה לא".

מה לבת אולפנה ולכסף?

במהלך השנים אור עבדה בעיקר עם המגזר הדתי, שם היא מעידה על בעיות אחרות. 

"יש במגזר בעיה חמורה של הטיה מקצועית, הכוונה והסללה למקצועות שמשאירים אותנו עניים.  יש בעיה גם בזה שאנחנו לא נבקש העלאה, גברים ונשים, כי אנחנו עובדים ממקום ערכי ויש לנו נוכחות משמעותית בעמותות ומוסדות חינוך. ואני לא מזלזלת בהם אבל יש פה אמירה חד משמעית".

ואכן, תעיד כל אישה שנקלעה בשנים האחרונות לפגישת מחזור של האולפנה בה למדה, שהתשובה הרווחת ביותר בקרב בנות השכבה לשאלה "אז מה את עושה?" תנוע בין מקצועות ההוראה לעבודה סוציאלית.  אור מעידה כי שכירות אינן יודעות לעמוד על דעתן ולבקש העלאה ואם הן דורשות תנאים כמו עמיתיהם הגברים או מתעקשות על תנאים טובים יותר, הן נתפסות ככוחניות, גבריות ולא נחמדות. גבר, לעומת זאת, ייתפס כאיש עסקים ממולח ששווה להעסיק. 

למרות זאת, גם הציבור הדתי מתחיל לעבור שינוי ניכר ונשים רבות פותחות עסקים ואפיקים שונים ממה שהכרנו עד כה, אבל זה לא מספיק.  "עדיין זה נראה שחלקן משחקות ב'יש לי עסק'. יש הרבה נשים שפתחו עסקים אבל כמה מהן מתפרנסות מזה? לא כל הנשים שמקימות עסק יודעות להתנהל בו נכון כלכלית וזה עולם קשה מאד. כשאת יושבת מול לקוח במשא ומתן עולה לעיתים קרובות תסמונת המתחזה, בו את מתחילה לפקפק בעצמך וביכולותייך. עולים קולות כמו – את בת אולפנה, מה הקשר בינך לבין כסף?"

"המניע לגירושין בחמישים אחוז מהמקרים הוא כלכלי"

לפני שבע שנים אור השיקה מוצר עסקי בשם 'זוגיתא' בו היא מציעה לזוג צעיר שרק התארס לשבת לייעוץ זוגי כלכלי כדי לתת לו בסיס איתן לחיי משפחה כלכליים נכונים. "המוצר שלי נכשל לחלוטין. הורה ממוצע מוציא 60 אלף שקל על חתונה של ארבע שעות, הוא ישקיע בקישוט מרכזי ובמאפרת אבל יהיה קשה לו להוסיף עוד 1200 ש"ח על פגישה כלכלית. 

"לקחתי הלוואה בשביל להרים את זוגיתא במטרה לדחוף את הפרויקט לכל העולם ובכך חשבתי שאמנע גירושין במדינת ישראל, כי המניע לגירושין בחמישים אחוז מהמקרים הוא כלכלי. אבל זה לא עובד, מעטים האנשים שברור להם שזה חובה ושולחים אליי את הזוג"

השאלה אם יש אופק לשינוי? יש משהו שאפשר לעשות?

"חינוך, חינוך וחינוך. זה מתחיל בזה שההורים יעצימו את הבנים והבנות שלהם, יוציאו אותם מהקיבעונות, יבינו שזה גם בסדר ללכת לכל מני בתי ספר אחרים ולאו דווקא אלה שבמיינסטרים וייתנו להם המון העשרה. יש גישה שנקראת קונסטלציה משפחתית שאומרת הילדים שלנו סוחבים את מה שאנחנו עושים, ואנחנו אלו שצריכים להשתנות. אם ההורים ינהלו את הכסף נכון בבית, ילמדו וישכללו את עצמם, יאזרו אומץ ויקבלו ייעוץ והכוונה- כך הילדים שלהם ילמדו. הגישה שלנו לכסף תשפיע על הגישה של ילדינו. רק ככה יתחולל שינוי".