במוצאי השבת הקרובה יתקיים מפגש נוסף של מועדון ההורים בהובלתו של הרב יוני לביא, והפעם מפגש עם שלושה מומחים בתחומים שונים תחת הכותרת 'עוברים את החופש בגדול'.

בין משתתפי האירוע תהיה גם היועצת הכלכלית כרמי אור שתעסוק באתגר הבילוי בחופשה מבלי לחורר את הכיס. שוחחנו איתה לקראת האירוע.

כבר בפתח הדברים מסתייגת אור מהתפיסה שמאחוריה השאלה, ולפיה החופש הגדול מחייב הוצאות בלתי אפשריות עבור ההורים. "זו קלישאה שצריך להתחיל לנפץ אותה מהיסוד", היא אומרת וקובעת כי "האתגר הגדול ביותר בעולם המודרני הוא כמה זמן פנוי נשאר לנו בסוף היום כדי לנצל את עודף הכסף שנותר לנו. זה מה שקובע את איכות החיים שלנו", ולמעשה "הכול מתחיל בניהול נכון של הזמן ואז נשאר לנו כסף פנוי ליהנות ממנו".

"קייטנות צימרים ואטרקציות עולים כסף, אבל לא בהכרח זה מה שיעשה אותנו מאושרים, וכל משפחה צריכה לשבת ולחשוב ממקום ערכי. המצב הנתון הוא שיש חודשיים חופש ולאחר מכן עוד חודש חגים ואנחנו מג'נגלים את זה במקום להכין תכנית אסטרטגית של מה רוצים שייצא לנו מהתקופה הזו. הגיע הזמן לעצור את זה, לא לומר שהכול יקר ולהבין מה אנחנו רוצים לתת לילדים שלנו ולשם להקצות את המשאבים", היא אומרת ומוסיפה כי שיקול ערכי שכזה יכול להביא למסקנה שאנחנו מוכנים לחיות עם חדר אחד פחות אבל שתהיה קייטנה בקיץ, שנקנה פחות בגדים או נעבוד שעות נוספות על מנת שנוכל להמשיך בקיץ על רצף עבודה והילדים יהיו בקייטנות. "זה לא קשור לשאלה אם המחירים גבוהים או לא. זה קשור לאיך אנחנו מנהלים את עצמנו".

הניהול מתחיל בהורים שצריכים להחליט איך הם מנהלים נכון את עצמם ורק לאחר מכן, אומרת אור, הם יוכלו להעביר את המסר הלאה. "כשיש להורים תכנית כלכלית מסודרת וידיעה ברורה של מה הערכים שכן מממנים ומה הערכים שלא מממנים, יש אסטרטגיה ואחרי זה בטקטיקה הרבה יותר קל לנהל את הדברים".

בדבריה לא מתכחשת אור לפערים שקיימים בין מה שההורים רואים לנכון כחשוב לעומת מה שהילדים רואים ככזה, אך מבהירה כי ילדים יכולים להביע את עמדתם אך תובענות יכולה לבוא רק אם יש בצד השני מי שמאפשר זאת. "בסופו של דבר אם החלטתי שלא תהיה טלוויזיה בבית שום תביעה של שום ילד לא תכניס טלוויזיה לבית. אסביר את זה ואת הערכים שלנו אבל אצלי בבית טלוויזיה לא תהיה. לחץ חברתי הוא לחץ אין סופי והוא תמיד יהיה, ומולו אני צריכה להגדיר את עצמי כדי שהילדים שלי יהיו מוגדרים".

עוד אומרת אור כי בהחלט ניתן להציב בפני הילדים את האתגר לחשוב מניין יבוא הכסף למימון אותם ערכים שהם רואים לנכון, אולי דרך עבודה שלהם. דוגמא לכך מוצאת אור בחולצות או סוו'צ'רים ש"לכולם יש" אחרי טיול מסע או מחנה ונכון לבחון מול המדריכים או ההורים אם מדובר בהכרח. "העולם הצרכני מתנפח ומתנפח והשאלה איך אנחנו עומדים מולו ממקום מאוד ערכי".

בסוג כזה של שיח נוצר עמוד השדרה הערכי של המשפחה, אומרת אור ומספרת כי במפגשיה עם הורים ישנם בהחלט מי שעמדתה זו קשה עבורם לעיכול ויש מי שהדברים מתיישבים על דעתם והדבר לגיטימי ביותר בעיניה. "מי שמרגיש שזה קשוח לו מדי זה בסדר", היא אומרת. "אני מרגישה שהפתיחות שלי והיכולת שלי למממן את מה שבערכים שלי מגיעה מהיכולת להגיד לא למה שלא בערכים שלי. מעבר לזה לשאול את הילד איך הוא מתכוון למממן את הערכים שהוא מוצא לנכון".

******